היום נעבור על קונספט מעניין וחזק מאוד בכל מה שקשור לשליטה רגשית. הרגשות שלנו הן תוצר לוואי של תגובות שאנו מקבלים על פעולות שונות שאנו עושים או לא עושים כדי ללמד אותנו לא לחזור על טעויות וללמוד מהן, ובמקביל ללמוד לעשות את מה שטוב לנו ולא מה שפוגע בנו. אבל לפעמים אנחנו בבעיה שהרגשות הם אלו שפוגעים בנו במצבים שעלינו לשים אותם בצד כדי לקחת את הצעד הנכון, וזה מתסכל.
אז טוב לדעת שיש לנו את המדע והחקר שלומדים על איך אנחנו עובדים כדי להביא לנו כלים טובים יותר לנהל מצבי קיצון רגשיים שלנו ולשלוט בעצמנו קצת יותר טוב. בתחום הNLP מצאו משהו אשר הם קוראים לו תת-דוגמיות (באנגלית: Submodalities), ובזכותן אנחנו יכולים לתכנת את התגובה הרגשית שלנו לאירועים שונים שמתרחשים בסביבה.
לפני שאני נכנס לזה אני ממליץ לכם לעבור על המאמר הקודם שלנו שמציג את הבסיס לתחום הNLP שנמצא בדיוק מתחת לפסקה זו.
תת-דוגמיות: שפת התכנות הבסיסית לרגשות
אז כפי שדיברנו במאמר הקודם, התגובה האישית שלנו נוצרת מתוך סינון של מידע חיצוני לפי המפה שלנו שגורם לנו לפעול בצורה מסוימת וזה מביא לנו תוצאה מהסביבה ואז שוב מחדש אנחנו מסננים את התגובה והמעגל חוזר על עצמו. אותו הסינון של המידע הוא מה שגורם לנו לתגובה הרגשית, ולכן עלינו לשים לב מה קורה שם כאשר אנחנו מסננים את המידע אחרת.
קודם עליי לציין שכאשר קורא לכם משהו רע ולא מתוכנן, אתם לא תוכלו לשלוט בעצמכם בקלות, תשחררו מעצמכם ותביאו לגוף שלכם לחוות את אותו הכאב, עדיף שתחוו אותו כדי ללמוד ממנו במקום לנסות ללכת נגדו, הוא לא יעבור בקלות. אבל אחרי שהאירוע קרה עדיין הכאב יכול להישאר לנו או לבוא אלינו בחזרה בגלל כל מיני טריגרים שונים, וזה מה שמוביל אותי לתת-דוגמיות.
אותו הכאב שחוזר אלינו אחרי אירוע חוזר לרוב בהתחלה כתמונות, צלילים, תחושות גופיות, ריחות וטעמים שונים שמזכירים לנו את הכאב ואז הכאב מגיע בעקבות כך. כלומר החושים שלנו הם אלה שמסננים את האירוע וגורמים לנו לתגובה הרגשית, אז אם זו תגובה רגשית שאין אנו אוהבים, אז אנו צריכים לשנות את הצורה שהמוח שלנו מציג לנו את החושים השונים שמעלים לנו את התחושה.
אז יש פה קאץ' קטן. הרי כדי לשנות את הרגש עלינו לשים לב לחושים שעולים לנו לפניו, במקרה של התקף חרדה כאשר מישהו מאבד את עשתונותיו יותר מידי יהיה לו קשה יותר לשים לב לאותם התמונות בגלל שהוא יהיה מרוכז מידי בחושים שעולים לו. שלב שכדאי לעשות בדבר כזה הוא דיסוציאציה. דיסוציאציה זה מונח המתאר מצב שבו אתם שמים את עצמכם כצופים מהצד בתמונה במקום כאלו שרואים את התמונה.
כלומר, כדי להרגיש למה אני מתכוון, תנסו להיזכר באירוע שעשה לכם תחושה טובה. נזכרתם? מעולה, עכשיו אני רוצה שתשימו לב אם אתם מסתכלים על האירוע מהעיניים שלכם או רואים את האירוע כמו צופים מהצד? אם אתם רואים את האירוע מהעיניים שלכם, תתנתקו רגע ותראו את המצב כאילו אתם מסתכלים על עצמכם מהצד, איך אתם מרגישים? זה נקרא דיסוציאציה. אם אתם ברגיל רואים את עצמכם מהצד, אז תנסו עכשיו לחוות את האירוע בדמיון אבל מהעיניים שלכם, ותראו שההשפעה שלו תהיי חזקה יותר.
במצב של התקף חרדה לרוב מהפנטים ומטפלים שונים ינסו לעשות לאדם שחווה את ההתקף דיסוציאציה כדי שיצליח לתפוס קצת יותר שליטה. חשוב לזכור שדיסוציאציה היא טכניקה אחת, התת-דוגמיות מתפלגות לכל חוש.
תת-דוגמית: מדד המתאר את הצורה שבה חוש מסוים בא לידי כאשר אנחנו נזכרים באירוע מסויים.
הינה דוגמה לתת-דוגמיות שונות בחושים שונים כדי להמחיש לכם את זה:
- ראייה:
- אסוציאציה ודיסוציאציה
- שחור לבן או צבעים
- בהירות
- סרטון או תמונות שבאות בפלאשים
- חדות
- מרחק
- גודל
- צורה
- תלת מימדי או דו מימדי
- שמיעה:
- מרחק
- טון
- עוצמה
- קצב
- תזוזה
- צלילי רקע
- תחושתי:
- פרופריוספציה
- מיקום
- חוזק
- חד או שטוח
- תזוזה
- מרקם
- טמפרטורה
ויש עוד הרבה שאתם יכולים לחשוב עליהם ולהיות יצירתיים איתם. חשוב לציין כי לכל אחד תת-דוגמיות אחרות יעבדו יותר. תמיד תשנו את התת-דוגמיות שאתם משתמשים בהם. אם אתם חווים תחושה טובה שאתם רוצים לחוות יותר, תבדקו אילו תת-דוגמיות עוזרות לכם לחוות אותה טוב יותר. אם אתם רוצים להימנע מתחושה מסוימת תתאמנו על למצוא את התת-דוגמיות אשר משפיעות בשבילכם הכי טוב.
תשחקו עם הצבעים באירועים שאתם רואים, תראו במקום סרטון כתמונות או במקום תמונות תראו את האירוע כסרטון מתמשך. תגבירו את הצלילים או תרחיקו את מקור הצליל ותראו איך אתם מרגישים לגבי זה, תשימו לב מה מחזק לכם תחושות ומה מחליש אותן, עם הזמן אתם תצליחו לשלוט בתגובה הרגשית שלכם בצורה הרבה יותר טובה, זה הכל עניין של אימונים.
אפשר להסתכל על תת-דוגמיות כשפת התכנות הבסיסית של התגובות הרגשיות שלנו, כי התת-דוגמיות מרכיבות את התמונות והחושים שאנו מקבלים בנוגע לאירוע מסוים והם אלה שגורמים לתחושה לפי הNLP.
תנסו להיות יצירתיים עם ה-תת-דוגמיות, אם אתם לא אוהבים איזה שהוא אירוע, תנסו להסתכל עליו מהצד, לשחק עם התת-דוגמיות כדי להוריד את התגובה שלכם, ואז לשים בדמיון קיר זכוכית ביניכם לבין אותו האירוע ותראו איך זה גם משפיע על התגובה שלכם.
לשנות את התחושה אחרי ששינו את התגובה
אחרי שאתם מגיבים פחות לגבי אותו אירוע בדמיון שלכם, אתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו, איך אני גורם לעצמי להרגיש משהו אחר טוב יותר? אז התשובה לזה מתפלגת ל2 חלקים. חלק אחד התשובה אליו הוא המאמר הראשון על נושא הNLP שהוזכר פה בתחילת המאמר שמדבר על איך להתמודד עם מצבים ולסנן אותם בזמן שהם קורים כדי לשנות את התגובות והפעולות שלנו לגביהן שיהיו טובות יותר.
מצד שני לפעמים אנחנו רוצים פשוט לשנות את המצב הרגשי שלנו ואין לנו טעם לחשוב על בעיה מסוימת מכיוון שהיא מגבלה שבכל מקרה אין אנו יכולים לשנות, אלא רק להבין שהיא שם ולהמשיך הלאה, ובשביל זה יש שיטה פשוטה מאוד שהNLP מציע. אם אתם מרגישים ממש רע היא לא תעבוד כל כך, וזה למה תשתמשו בתת-דוגמיות כדי להחליש את התחושה הרעה לפני שאתם מנסים לעשות את זה, טיפ אישי שלי ממה שהכי עובד לי גם.
אז המעבר רגש הוא מאוד פשוט, תנסו להיזכר במצב שהיה לכם את הרגש\התחושה שאתם רוצים שתהיה לכם עכשיו. אם אתם זוכרים אבל קשה לכם להיזכר בחוש מסוים שהיה לכם שם, תנסו להיזכר בחושים אחרים ואתם תראו איך שאר החושים יצוצו להם גם (תופעה שנקראת סינסתזיה). כשיש לכם את התמונה של האירוע מולכם תתחילו לשחק עם התת-דוגמיות שלה כדי להעצים את התחושה.
אחרי תפקחו את העיניים ותראו איך אתם מרגישים. אם זה לא עבד תנסו את זה שוב עם תת-דוגמיות אחרות או אירוע אחר עד אשר שיצליח. זה הכל עניין של ניסוי ותהייה עם עצמכם עד שאתם מוצאים את מה שמגרה את המוח שלכם הכי טוב.
בהצלחה לכולם, מקווה שתרגישו טוב יותר ותהנו מכל רגע!
